בשונה מהעקמת המאופיינת בהתעקמות של עמוד השדרה לצד ימין או לצד שמאל, העקשת אופיינת בכיפוף מוגזם קדמי של עמוד השדרה מעבר לטווח הכיפוף הטבעי בשיעור של עשרים עד ארבעים אחוז.
כיפוף גדול משיעור זה נחשב לקיפוזיס פתולוגי והוא קיים בקרב חמישה עד עשרה אחוז מבין האוכלוסייה הבריאה.
כאשר הכיפוף מוגבר במידה מתונה, בין חמישים לשישים מעלות הוא אינו מלווה בתסמינים או בבעיה אסתטית קשה, אך כאשר הכיפוף הוא בשיעור של למעלה משבעים אחוז הוא מלווה בכאבי גב קבועים, בקשיי נשימה והוא מקשה על התפקוד היום יומי.
קיפוזיס, או בשמה העברי עקשת, היא סוג של עיוות בעמוד השדרה.
לאנשים הסובלים מעקשת יש בליטה על הגב העליון, זוהי הגיבנת. כאשר מתבוננים מהצד, הגב העליון נראה מעוגל או מתבלט החוצה והאנשים הסובלים מעקשת נוטים להיות כפופים ושמוטי כתפיים.
סוגי העקשת
ישנם שני סוגים עיקריים של העקשת (בהתאם לסוג העקשת הרופא יקבע את דרכי הטיפול):
- עקשת יציבתית היא העקשת הנפוצה ביותר, גם במבוגרים וגם בצעירים. עקשת יציבתית גורמת ברוב המקרים גורמת לשמיטת כתפיים ואצל הצעירים היא ניתנת לתיקון, באמצעות טיפול בחוסר האיזון בשרירי הגב.
- עקשת מבנית היא עקשת שמקורה בעיוות של גופי חוליות בצורת יתד כך שנוצר כיפוף של עמוד השדרה. עקשת מבנית יכולה להיגרם בשל מום בלידה או בשל מצב בריאותי אחר כמו למשל מחלת האוסטאופורוזיס.
עקשת / קיפוזיס – מהם הגורמים לתופעה?
מחלת העקשת מתרחשת כאשר החוליות בגב העליון מקבלות צורה של טריז.
עיוות זה יכול להתרחש בשל מספר סיבות:
- מחלת שויירמן היא אחד הגורמים השכיחים ביותר להופעת העקשת. במהלך המחלה חל שינוי התפתחותי במבנה חוליות עמוד השדרה הגבי, שינוי המקנה לחוליות צורה יתדית אשר גורמת למראה הכפוף של עמוד השדרה. תהליך זה מלווה לעתים קרובות בכאבי גב ובהרגשת עייפות. מחלה זו שכיחה בין המתבגרים ובין בנים יותר מאשר בין בנות.
- מחלת האוסטאופורוזיס – מחלה זו מאופיינת בדילול של עצם אשר עלולה לגרום לשברי דחיסה באזור החוליות. מחלת האוסטאופורוזיס שכיחה בעיקר בין מבוגרים, בעיקר נשים, ובין מטופלים שלקחו בעבר מינון גבוה של סטרואידים במשך תקופות זמן ארוכות.
- ניוון של הדיסקים – באופן טבעי הדיסקים הם רכים ומעגליים והם משמשים כמו כריות בין חוליות עמוד השדרה, אך עם הגיל הדיסקים מתייבשים ומתכווצים ומחריפים את מחלת הקיפוזיס.
- קיפוזיס כתוצאה ממומים מולדים בעמוד השדרה – קיפוזיס הנוצר ממומים מולדים עלול להתבטא כבר בגיל צעיר ועלול להחמיר במהירות. לעתים יש צורך בטיפול כירורגי פולשני כבר בגיל צעיר.
- תסמונות – מחלת הקיפוזיס יכולה להיות קשורה גם לתסמונות מסוימות כמו תסמונת מרפן או מחלת פראדר- וילי.
- סרטן וטיפולים במחלת הסרטן עלולים להחליש את החוליות ולגרום להם לנטות להישבר.
- קיפוזיס לאחר חבלה – שבר בתאונה בחוליה ובעצם בריאה שלא טופל באופן יעיל עלול לגרום לכיפוף לאורך זמן ולהיווצרות של קיפוזיס פתולוגי. מצב זה מאופיין ברוב המקרים בגיל מבוגר.
מהם הסימפטומים והתסמינים?
הסימפטום השכיח ביותר הוא המראה הכפוף והגבנוני של הגב.
התסמינים נוספים הם כאבי גב, עייפות שרירים וקשיחות בגב.
ברוב המקרים תסמינים אלו נשארים סטטיים והם אינם נוטים להחמיר במהלך השנים, אך במצבים חמורים עלול לחול שינוי במצב העקשת והגיבנת עלולה לגדול.
במקרים נדירים הקיפוזיס עלול לגרום לדחיסה של עמוד השדרה, תופעה אשר עלולה לגרום לחולשה, לאובדן תחושב ולאובדן שליטה על הסוגרים.
איך מאבחנים את מחלת העקשת?
בשלב הראשון יבדוק הרופא את ההיסטוריה הרפאית של המטופל, הוא יברר מתי הוא הבחין בפעם הראשונה בסימפטומים, הוא יישאל לגבי ההיסטוריה של בני המשפחה עם בעיות דומות ולגבי ההיסטוריה של בעיות בגב או בצוואר.
בשלב השני יבצע הרופא בדיקה גופנית כדי להעריך את עקומת עמוד השדרה הן כאשר המטופל עומד זקוף והן כאשר הוא עומד עם כיפוף קדימה.
הרופא יבדוק את הכוח של המטופל, את התחושה שלו, את הרפלקסים ואת הגמישות בזרועות וברגליים.
בהתבסס על הבדיקות שביצע הרופא ועל ההיסטוריה הרפואית של המטופל, הרופא עשוי להזמין צילומי רנטגן של עמוד השדרה.
צילומי הרנטגן יכולים להבדיל בין עקשת שויירמן לבין עקשת יציבתית.
אם ימצא הרופא עדויות לפציעה נירולוגית, הוא יבקש מהמטופל לעבור בדיקת MRI של עמוד השדרה.
אם המטופל סובל מכאבים בחזה או מקוצר נשימה, הרופא עשוי להזמין בדיקות נוספות שיבדקו את מצב הלב והריאות.
על הטיפול במחלת העקשת
ראשית יש להגדיר את מטרות הטיפול. כאשר הקיפוזיס מהווה רק בעיה אסתטית ואינו מלווה בכאבים או בבעיות רפואיות אחרות, אם המצב אינו מפריע, אין הכרח לטפל במחלה.
הטיפול בעקשת יציבתית
כאשר המטופל סובל מעקשת יציבתית הרופא יורה למטופל לקיים פעילות גופנית שנועדה לחזק את שרירי הגב ולתקן את היציבה.
כאשר המטופל סובל מכאבים גב קלים, הרופא ימליץ על לקיחת תרופות משככי כאבים קלים ועל תרופות נוגדות דלקת.
הטיפול בעקשת שויירמן
בשלב הראשון של עקשת שויירמן ישלב הרופא טיפולי פיזיותרפיה לצד תרופות אנטי דלקתיות ומשככי כאבים קלים.
אם המטופל נמצא בשלבי גדילה, הרופא ימליץ על שימוש בסד ייעודי. סד ייעודי מומלץ עבור עקומות של לפחות עשרים וארבע מעלות והוא יהיה בשימוש עד אשר המטופל כבר לא גדל.
במשך כל הזמן המטופל יהיה במעקב באמצעות צילומי רנטגן כדי לעקוב ולפקח על מידת העקשת.
במקרים מסוימים ימליץ הרופא על ניתוח עבור קיפוזיס שוירמן.
בגיל ההתבגרות, בשלבי הצמיחה של עמוד השדרה אפשר להשפיע על הצמיחה ועל ועיצוב של עמוד השדרה באמצעות מחוך אשר מכריח את עמוד השדרה לצמוח ישר.
הטיפול במחוך מחייב את לבישת המחוך במשך עשרים וארבע שעות ביממה בכל תקופת ההתבגרות עד לסיום שלב הצמיחה.
אם הטיפול במחוך נכשל, יש מספר טיפולים שמטרתם היא ליישר את עמוד השדרה, להפחית את הקיפוזיס בחוליות באמצעות שימוש בברגים אשר משיגים אחיזה בחוליות, מביאים אותן למנח פחות כפוף ומתקנים בכך את המנח של עמוד השדרה.
קיפוזיס קשה של למעלה משבעים מעלות מצריך ברוב המקרים טיפול ניתוחי. בלעדי הניתוח המצב עלול להידרדר ולהחמיר בסבירות גבוהה בגיל מבוגר.
טיפול בקיפוזיס במבוגרים נגרם ברוב המקרים בשל בריחת הסידן ודילול העצם המביאים לשברי דחיסה בחוליות.
שברי הדחיסה עלולים להופיע באופן הדרגתי או באופן חד, לעתים לאחר חבלה, כאשר החוליות נדחסות ומפתחות כיפוף מוגבר.
במצב זה אין כמעט אפשרות לבצע ניתוח מאחר ומחלת האוסטאופורוזיס מחלישה את העצמות וגורמת להן להיות פריכות ושבירות, ולכן הטיפול המומלץ הוא טיפול תרופתי, פעילות גופנית סדירה ומניעה או החמרה של המחלה.
במקרים של כאבים קשים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי אפשר להקל על הכאב באמצעות הזרקה של צמנט, דבק ביולוגי, לתוך החוליה.
הצמנט מתפשט בתוך החוליה השבורה, מתקשה בטמפרטורת הגוף, מייצב את השבר, מפסיק את התזוזה ומקל בכך על הכאב ועל הסבל של המטופל. את הטיפול מבצעים בהרדמה מקומית ובאשפוז יום.
טיפולים נוספים העשויים להקל על המחלה הם טיפולי פיזיותרפיה, פעילות גופנית כמו יוגה המסייעת לגמישות עמוד השדרה ובמקרים שבהם המטופל סובל מעודף משקל, השלה של מספר קילוגרמים עשויה להפחית את הלחץ על עמוד השדרה ולהגביר את טווח התנועה.
במקרים חמורים יש צורך בהתערבות כירורגית.
ניתוח במטרה ליישור עמוד השדרה
במקרים שבהם הגיבנת פוגעת בשורשי עמוד השדרה או בשורשי העצבים ימליץ הרופא על ניתוח כירורגי להפחתת מידת העקמומיות.
בניתוח מחבר המנתח בין שתי חוליות שהתעקמו במהלך הזמן, הוא מחדיר לתוכן חלקי עצם ומהדק אותן באמצעות ברגים ומוטות עד אשר עמוד השדרה יחלים.
הניתוח כרוך באשפוז של ארבעה עד חמישה ימים ובזמן החלמה של שלושה עד ארבעה שבועות ושיעורי ההצלחה שלו טובים מאוד.
איך אפשר להימנע ממחלת העקשת?
עקשת מבנית ועקשת שויירמן הן תוצאה של בעיות מבניות בעמוד השדרה, אין דרך למנוע את העקשת המבנית ואת עקשת שויירמן, אך אפשר לעזור ולהאט את התקדמות המחלה באמצעות סד ותרגילים.
עקשת יציבתית אפשר להפחית או למנוע באמצעות פיזיותרפיה ותרגילים לחיזוק שרירי הגב.
אצל אנשים מבוגרים, ובעיקר בקרב נשים, קיים מצב של בריחת סידן, ולכן החל מהעשור החמישי לחיים מומלץ לבצע מעקב אחרי צפיפות העצם כדי לוודא שלא מתפתח תהליך מואץ של בריחת סידן העלול להביא לתופעת העקשת.
אם אכן חלה הידלדלות של העצם מומלץ לקבל טיפול תרופתי המבוסס על ויטמין D ותרופות נוספות בהתאם למצבו של המטופל ולהרבות בפעילות גופנית.
עוד יכול לעניין אתכם:
